מזג אוויר נעים בחוץ, החורף לא ממש מפגין נוכחות בשלב זה, אבל בצפון ירוק – יופי של דרך להתרשם מטויוטה C-HR החדש. זהו דור שני לדגם הפנאי הקומפקטי בממדיו והאופנתי בעיצובו; הראשון הוצג ב-2016, השני בשלהי השנה שעברה, ממש לא מזמן נהגנו בו בחו"ל ועכשיו החל שיווקו בישראל.

טויוטה C-HR
צילום: איתמר רותם

הדרך לכאן

כיום מציעה טויוטה שלושה דגמי פנאי קומפקטיים, כולם חולקים אותה רצפת TNGA. ראשון שבהם כולל בכלל ולגמרי הוא ראב4 שהיה חלוץ פורץ כאשר הוצג ב-1994; דגם נוסף הוא קורולה קרוס שהושק ב-2020; השלישי הוא C-HR. בסיס הגלגלים של ראב4 270 ס"מ, כמו זה של קורולה סדאן, של השניים האחרים 264 ס"מ, כמו בקורולה האצ'בק. 

טויוטה C-HR היה דגם ראשון שעוצב מהיסוד בהתאם לדרכה החדשה של החברה: "לא עוד מכוניות משעממות". הוא היה חריג מאוד אז, אלא שהדגמים העכשוויים של טויוטה מפגינים נוכחות לא מועטה, והדגם החדש בעיקר ממשיך את דרכו של הראשון. גם בממדים; בסיס הגלגלים ללא שינוי, הממדים קרובים מאוד; הרוחב האורך קצר ב-2-3 ס"מ ל-436 ס"מ (לפי הגרסה), הרוחב גדל ב-3.5 ס"מ ל-183 ס"מ, הגובה ירד ב-1-2 ס"מ ל-155 ס"מ. נפח תא המטען גדל במעט, מ-377 ליטרים ל-388 ליטרים (עד גובה המושב; 447 ל' עד התקרה).

טויוטה C-HR
צילום: איתמר רותם

הדגם החדש מוצע בארץ עם יחידות כוח היברידית בלבד והנעה קדמית; בעולם גם היברידית כפולת-הנעה, גם היברידית-נטענת. 

שתי גרסאות מנוע מוצעות כאן: לאחת מנוע בנזין 1.8 ליטר ו-140 כ"ס, לשנייה מנוע 2.0 ליטר ו-197 כ"ס. הראשונה משווקת עם שתי רמות אבזור – 'אייקון' ב-170,000 שקלים; 'ויז'ן ב-185,000 שקלים – החזקה רק ברמת אבזור אחת: 'GR' ב-220,000 שקלים. למבחן לקחנו את ה-1.8 ליטר 'ויז'ן'.

מפרט אבזור ובטיחות. ברמת האבזור 'ויז'ן' בין השאר תאורת לד, חישוקי "18, גג שחור, מפתח חכם, צג "12.3, מחוונים מוקרנים, בקרת אקלים דו-אזורית, תאורת אווירה, ריפוד מהודר. במפרט הבטיחות גם תזכורת למניעה של שכחת ילדים, בלימה אוטונומית לאחור.

טויוטה C-HR
צילום: איתמר רותם

הרהורים, ממש בסדר

בחוץ. טויוטה C-HR נראה ממש טוב, הרהרתי לעצמי והוספתי שצבע המרכב הכחול אמנם יפהפה, אבל הוא עושה עוול לעיצוב שכן הקווים מעט 'נעלמים', כמו גם שילוב הצביעה השחורה ברחבי המרכב. העיצוב אגרסיבי, אם כי במידה וכך גם מינון האלגנטיות. החישוקים מעט פשוטים לטעמי, אבל מעבר לזה אין תלונות. 

מלפנים. סביבת הנהג ב-C-HR עכשווית אך אינה כה מובחנת כמו העיצוב החיצוני ואינה מודגשת. למעט פסים כסופים מחלקו הקדמי של הדשבורד שיורדים מטה לדיפוני הדלתות, הצבעים הם על טהרת השחור. וכן, אני זוכר שלימדו אותי ששחור אינו צבע. איכות החומרים סבירה בלבד, ממוקמת באמצע הסגמנט. איכות ההרכבה טובה, איכות הגימור בסדר ולא יותר. 

טויוטה C-HR
צילום: איתמר רותם

לוח מחוונים מוקרן וצג מולטימדיה גדול, שום דבר שלא פגשנו ומנגד יש לציין כי כל מה שכתוב, כתוב בעברית. בלוח המחוונים תצוגה של הניווט, זיהוי תמרורים ועוד. אני אוהב את זה שבורר האקלים המפוצל נפרד מצג המולטימדיה, זה נוח ופשוט. תאי האחסון סבירים מינוס בנפחם ובמספרם.  

בסיס המושבים הקדמיים מעט קצר, וזה מתבטא בתמיכת ירכיים לא מוצלחת שמורגשת בעיקר בנסיעות למרחקים גדולים. המושבים מעט נוקשים וזה דווקא יעיל בנסיעות למרחקים גדולים. משענת הגב מעניקה תמיכה צדית טובה וכך גם תמיכה לגב התחתון (כוונון חשמלי לאחרונה). המרחב סביר מינוס, תפעול המושבים ידני. תנוחת הנהיגה סבירה בלבד, גלגל הגה שלא יוצא החוצה מספיק. 

טויוטה C-HR
צילום: איתמר רותם

הראות סבירה לפנים ולצדדים, מראות הצד מרוחקות מהקורות הקדמיות כך שהולך רגל לא ייעלם מעיני הנהג. הראות לאחור לעומת זאת זה סיפור אחר, ובואו נגיד שטוב שיש מצלמה אחורית.

כאמור, רכב הפנאי הזה אמנם שייך לסגמנט הקומפקטי, אך ממוקם בין הקטנים שבקטגוריה. המרחב מלפנים סביר מינוס, מעניק תחושה אינטימית יחסית כשזה נוגע למרחב הנהג, הנוסע לעומת זאת יגלה שלא רק שעיצוב הקונסולה המרכזית ממדר אותו קלות מכל הנמצא שם, הוא גם גוזל מקום לרגל שמאל, ברמה כזאת שזה לא נעים.

טויוטה C-HR
צילום: איתמר רותם

מאחור. מפתח הדלת לא מרשים ולאחר שנכנסים מגלים שבסיס המושבים גם כאן קצר ולכך מתווספת משענת זקופה מאוד וקו חלונות גבוה, תוצאה של העיצוב הדינאמי. לכך מתווספים איכות חומרים פחות טובה בדיפוני הדלתות, מחסור בפתחי מיזוג ליושבים מאחור, והתוצאה היא המקום הפחות שווה ברכב. מרווחי כפות הרגליים טובים (המון מקום מתחת למושבים הקדמיים), מרווח הברכיים סביר על גבול הסביר-מינוס, מרווח הראש סביר-מינוס לראש. אין משענת יד ויש שקע USB אחד בודד. שילמדו לחלוק שם.

תא מטען. גדל כאמור במעט (11 ל'), התא עמוק ומכיל עוד אפשרויות אחסון תחת הרצפה. אין גלגל חלופי, יש תאורה, יש צמד ווי תליה וארבעה ווי עגינה

טויוטה C-HR
צילום: איתמר רותם

נינוח, חסכוני

יחידת הכוח של C-HR מוכרת מדגמי טויוטה אחרים; זה הדור החמישי של המערך ההיברידי של טויוטה ונקרא כאן 'היבריד 140' (להבדיל מ'היבריד 200' החזקה יותר). על ההנעה מופקד כאמור מנוע בנזין אטמוספרי המייצר 98 כ"ס ו-14.5 קג"מ (כמו בדור הפורש), להנעה החשמלית תפוקה גבוהה יותר, כעת 95 כ"ס ו-18.9 קג"מ וההספק הכולל הוא 140 כ"ס, התיבה מסוג מפצל-כוח וההנעה קדמית. משך ההאצה מ-0 ל-100 קמ"ש 9.9 שניות והמהירות המרבית 190 קמ"ש. בדגם הפורש הגרסה הקרובה (אז עם 122 כ"ס) האיצה ב-11 שניות ל-100 קמ"ש. בין מצבי הנהיגה גם 'קסטום', לשינוי תגובת יחידת הכול ומשקל ההיגוי.

התאוצה טובה בסך הכל, אין שום בעיה לעקוף במצבים רגילים ויש מספיק כוח לנהיגה יום-יומית. מנגד, תחת עומס, כמו בכביש הררי תלול, תאוצת הבינים לא הרשימה.

טויוטה C-HR
צילום: איתמר רותם

מנוע הבנזין נשמע בהחלט, דבר הבולט כאשר הוא מתעורר מתרדמת קצרה לאחר נהיגה במצב חשמלי בלבד. צליל המנוע נשמע יותר בפנים מאשר בחוץ אך עוצמתו נמוכה יותר מאשר בדגם הפורש. כלומר, הדציבלים ישנם אבל הם אינם צורמים הודות לשדרוג בידוד הרעשים. בניגוד ליחדות הכוח ההיברידיות המוקדמות של טויוטה, כאן יש פחות רעש בתאוצה.

תיבת ההילוכים הזו, מסוג מפצל כוח, שמזכירה תיבה רציפה באופייה, דואגת לשמור את המנוע במקסימום טורים כאשר מדביקים את דוושת התאוצה לרצפה. התנהלות זאת גורמת לכך ששאון המנוע נשמע בקביעות, אבל כאמור אינו מטריד. 

טויוטה C-HR
צילום: איתמר רותם

בסיומו של מבחן צריכת הדלק נמצאה טובה מאוד: 15.6 ק"מ/ל'. בשיוט הצריכה הייתה 18 ק"מ/ל' ובקצב ממש רגוע אפשר להגיע לנתון אף יותר.

הכיול מוצלח, הבידוד פחות

נוחות נסיעה. בעיר נוחות הנסיעה טובה, והרכב התגבר היטב על השיבושים המוכרים, ומעטים הפעמים שהרכב איבד את שלוותו כתוצאה מבור או תיקון כביש. נוחות הנסיעה מחוץ לעיר טובה עוד יותר. עם זאת, איכות הנסיעה נפגמת גם בגלל בידוד רעשים לא מוצלח, הן אלה הנגרמים מהרוח, הן אלה מהצמיגים.

יכולת דינמית. היכולת של הרכב בכביש המפותל טובה, מבוססת על פעולה נכונה של מכלולי השלדה ועל אחיזה טובה של הצמיגים; במגבלות יש הידוק קל של הישבן. אין הנאה מנהיגה, לא רק כי מינון הכוח היורד לגלגלים הקדמיים לא מספיק, אלא שכמכלול המכונית המכוילת לנינוחות. עוצמת הבלימה טובה בהחלט. 

טויוטה C-HR
צילום: איתמר רותם

שביל. ירידה לשבילים מפגישה אותנו שוב עם אותו כיול מתלים מוצלח ונינוח, כל עוד לא מגזימים במהירות. כאשר כן, רכב הפנאי האופנתי נעשה מעט תזזיתי ושובב ולא כולם יאהבו זאת. מי שכן, יסתכן אולי בנזק לפגושים – ובכל מקרה: היכולת מוגבלת, גם בגלל שיש רק הנעה קדמית, ומרווח הגחון לא מסעיר (15.4 ס"מ).    

רכב, מחיר, תמורה

טויוטה C-HR הוא רכב פנאי נאה מאוד, סביבת הנהג שלו מעוצבת היטב, תא המטען יעיל, הביצועים שהוא מעניק טובים ברגיל, צריכת הדלק מעולה, נוחות הנסיעה טובה מאוד, אפילו בשבילים, היכולת הדינמית בהחלט בסדר ובכלל הוא נינוח למרחקים גדולים. מנגד, מרחב הפנים מאחור בינוני, הביצועים בעומס בינוניים, ורמת הרעש בתוך הרכב נוכחת מדי.

טויוטה C-HR
צילום: איתמר רותם

מול כל אלה מתמקם תג המחיר, 185,000 שקלים ברמת האבזור שנבחנה. מצד אחד, זה מחיר שאינו נמוך לכשעצמו, אלא שכיום לא מעט מתחרים ישירים עם יחידות כוח היברידית עולים יותר. 

ניתן לרכוש דגם ברמת האבזור הנמוכה יותר ולחסוך 15,000 שלים, ולוותר אז על בלימה אוטונומית לאחור (חשוב), חישוקי "18 (במקומם "17 וצמיגים אחרים; תלוי: עדיף על שיבושים, פחות בפיתולים), בקרת אקלים מפוצלת (חצי חשוב), צג ולוח מחוונים גדולים יותר (לא כזה חשוב, אבל נחמד).

במשפט אחד. טויוטה C-HR החדש הוא רכב פנאי קומפקטי המביא לסצנה עיצוב מושך ומבריק, מציע אלטרנטיבה מקורית לדגמי הפנאי הרגילים.

טויוטה C-HR
צילום: איתמר רותם